מאירי על חגיגה י״ז ב

« מאירי על חגיגה י״ז ע״א מאירי על חגיגה י״ח ע״א »

1 חגיגה פתח ↗

אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא?! אַטּוּ עֲצֶרֶת, יוֹמֵי מָנֵינַן שָׁבוּעֵי לָא מָנֵינַן? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי, דִּכְתִיב: ״תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם״, וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי, דִּכְתִיב: ״שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תִּסְפָּר לָךְ״. וְעוֹד: ״חַג שָׁבוּעוֹת״, כְּתִיב.

2 חגיגה פתח ↗

תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁלֹּא חָג שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת, שׁוּב אֵינוֹ חוֹגֵג. מַאי לָאו: יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת! לֹא, יוֹם טְבוֹחַ. אִי הָכִי, נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּחַד יוֹם טְבוֹחַ! אֵימָא: יְמֵי טְבוֹחַ.

3 חגיגה פתח ↗

וְאַף עַל גַּב דְּאִיתְּמַר דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אִצְטְרִיךְ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּאִי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא — הֲוָה אָמֵינָא: מָה תַּשְׁלוּמִין שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, אַף תַּשְׁלוּמֵי עֲצֶרֶת נָמֵי אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, קָמַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְאִי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב,

1 ספירת העומר מצוה למנות בה ימים ומצוה למנות בה שבועות ונחלקו הרבה בפירושה י"א שאין הזכרת שבוע אלא בסוף שבוע וי"א אף בשאר הימים הוא אומר שהן שבועות כך וימים כך וכן המנהג:

2 ולענין ביאור מה שאמר תפשוט מינה דיום אחד הוא פירושו מדקאמר יום טבוח בלשון יחיד והוא שתירץ אימא ימי טבוח ומה שאמר מה חדש למנויו פירושו לאחד ממנויו דהיינו יום ל' אף עצרת לאחד ממנוייו והוא יום חמשים ותו לא ותירץ לו דמאחר שאמרו מצוה למימני שבועי וכן שנקרא חג שבועות אלמא עקר הספירה בשבועות היא וכ"ש שיש ללמוד הימנה שיש לה ז' לתשלומין:

3 ימי התשלומין מותרין הן בעשית מלאכה ומ"מ בתלמוד המערב התבאר שכל יום טבוח אפילו הוא של תשלומים שאין בו י"ט הוא נאסר במלאכה אלא שהתירו בו קצירת שבלים לעיסתו ונראה דוקא מדברי סופרים וגדולי המחברים כתבוה בהלכות בית כלי המקדש מתורת מנהג:

« מאירי על חגיגה י״ז ע״א מאירי על חגיגה י״ח ע״א »